חֲלוֹם לֵיל חֹרֶף
חֲלוֹם לֵיל חֹרֶף בֶּהָרִים.
סְלָעִים גְּדוֹלִים בַּחֲשֵׁכָה.
פְּלָגִים שֶׁל חֹשֶׁךְ חֲלַקְלַק
וְשֶׁלֶג כְּכַדּוּר-נוֹצָה.
עוֹד רַעַם מִתְגַּלְגֵּל בְּלִי סוֹף
מֵהַפְּסָגוֹת הַמֻּשְׁלָגוֹת
לָעֲמָקִים הָרְחוֹקִים
וְהַקְּבוּרִים לְמֶחֱצָה.
מַשַּׁב שֶׁל רוּחַ עַרְפִלִּי
חוֹשֵׂף שִׁנֵּי סְלָעִים קֵרְחִים.
וּמְפַתֶּה פְּתוֹתִים תּוֹעִים
אֶל נְקִיקִים חַסְרֵי מוֹצָא.
וְשַׁחַר קַר עוֹלֶה עָמוּם;
צֵל סֹמֶק רְכָסִים חִוֵּר
גּוֹאֶה אַט אַט אֶל שַׁחַק צַר
וְכֶתֶם שֶׁמֶשׁ רְצוּצָה.
נכתב על ידי
trubadur, גבר בן 66 מחולון, בתאריך 07/01/2015
(סיפור זה נצפה 7,358 פעמים)