מִי יָבִין לֵב שֶׁל סוּפָה

מִי יָבִין לֵב שֶׁל סוּפָה,
חַשְׁרַת בְּרָקִים עַל הַר שֶׁל אֶבֶן.
יָבִין אֶת פֵּשֶׁר טֵרוּפָהּ
לִשְׁבֹּר צְלָעוֹת שֶׁל הַר בַּגֶּשֶׁם.
אֶת שְׁרִיקָתָהּ הַחֲשׂוּפָה
בֵּין אֳרָנִים כְּווּיֵי שַׁלְהֶבֶת.
חִידַת אוֹתָהּ שִׂנְאָה צְרוּפָה,
אֲשֶׁר קָפְאָה כִּזְבוּב בַּלֶּשֶׁם.
לַשָּׁוְא פָּצְעָה אֶת אֶגְרוֹפָהּ.

וּמִי יוּכַל לִמְצֹא תְּרוּפָה
לְזַעֲפָהּ הַמִּשְׁתַּלֵּחַ
בְּהוֹד שֵׂיבַת שְׁלָגִים כְּסוּפָה
עִם רַעַם שֶׁשְּׁחָקִים פּוֹלֵחַ.
זֶה כִּסּוּפָהּ  בִּמְעוֹפָהּ
לִרְצֹעַ הַר גֵּאֶה לְעֶבֶד .
הִפִּילָה עֵץ, אַךְ הִתְעַיְּפָה.
לַשָּׁוְא חִצֶּיהָ אֵשׁ צוֹלֶבֶת.
הִתְרוֹפְפָה... וּבָא סוֹפָהּ.