4/4/24
שיר- משמעות חיי שנעלמה
סדר יומי השתנה, כילה את כוחי.
 גופי התשוש, גרר אתו את נשמתי.
 במורד החלקתי  אל הקרקעית.
 נשמתי ליחחה גושי אפר,
 מאבדת  -  את חיותה.

ימים גשמיים משתלטים עליי,
לא נותנים לי מנוח
 נשמתי  נותרת באפלה
טיפת רצון- מעלימה
.
 יום אחד- אני חשה שינוי
רוחי מתרוננת  ממראה שדה נוף,
וצפור מלאת עזוז פורצת במעוף
מצמיחה  בי נועם- באוויר הפתוח
 
לאט אני  חוזרת למציאות חיי
ובתוכי פורצים ניצני חיות,
מודעות  ל"אני"  ולרצונותיי.
מחפשת  בחיי משמעות.

עכשיו חודרת  בי ההכרה,
שעליי לגייס את גופי,
 להגשמת   המטרה.
 לחזור להיות - אני... .
 

 

נכתב על ידי יולי49, אישה בת 75 מחדרה, בתאריך 13/04/2024
(סיפור זה נצפה 429 פעמים)

לסיפור זה לא נכתבו תגובות     [ להוספת תגובה ]