‏הבוקר ראיתי אריה איראני רובץ על רצפת הרחבה בקיריה בת"א. הוא הובא לכאן ע"י חיילי ה      C.I.A              האמריקאי. במבט אדיש סקר את קהל ההמונים המפוחדים שהקיפו אותו. זבובים התחילו לחוג סביבו ולהתיישב עליו- אך בקור רוח ראוי להערצה גירש אותם בזנבו, כשפניו נותרות שלוות.
הוא היה מרשים  בגודלו.  פיו גילה את שיני הפרא שלו הלבנות שבהקו באור היום, כשפיהק באדישות . עיניו הפתוחות  נראו מאיימות בגודלן.
 
מהמטה הישראלי ללוחמה בטרור, נשלח חייל צעיר. נמסר שהוא מבין בסוג כזה של אריות.
 
בחיוך ציני  ובצעדים בטוחים יצא החייל מתוך הבניין, והתקרב אל האריה המאיים. לרגע  אחד סובב את ראשו,ובחן את האנשים המפוחדים שהקיפו אותו במעגל,מעמיק את חיוכו הלגלגני. רובה העוזי היה תלוי לו על שכמו בגאווה, ומחסנית  הכדורים הייתה בתוכו. פס הדרגה שלו בהק על כתפיו. הוא עמד  זקוף קומה קרוב לצד האריה האיראני,בעל העיניים המאיימות.  לרגע ארוך בחן אותו האריה נטול הבעת רגש, ואז פער את פיו לכדי פיהוק גדול ומשועמם .
 
 החייל קרב אל האריה האזוק ,בחן אותו, ובפתאומיות פתח זוג עיניים כחולות אל מול פני האריה, ועיוות את פיו , משמיע נהמת קול עמוקה. בתגובה פיהק שוב האריה האיראני,והחייל  שב על עקביו.
 
בדו"ח נכתב: "אריות איראנים נרתעים מעיניים כחולות של חיילי צה"ל". על החתום: טר"ש יואביק- מומחה ללוחמה  בטרור האיראני
 
 
 
 
© כל זכויות הכתיבה שמורות
 אין להעתיק או לשכפל את הכתוב
 
 

נכתב על ידי יולי49, אישה בת 75 מחדרה, בתאריך 02/02/2016
(סיפור זה נצפה 4,333 פעמים)

לסיפור זה לא נכתבו תגובות     [ להוספת תגובה ]