אֲנִי,
אֶת אֲהַבַתּוֹ רַצִיתִּי,
הוּא אֶת הַאַחֶרֶת.
כְּשֶׁהִיא אֶת רַגְּלָה הֶדִּירָה,
נוֹתַּר אִיתִּי.
 
הִיא הַיְיתָּה לֹא פְּתּוּרָה,
כְּמוֹ נַסְעָה רַק לְשְׁבוּעַיִים,
וְהוּא חַשָׁב דְּמוּתָּה
חַשַׁב שׁיִשְׁכַּח בְּיוֹמַּיִים.
 
אֲנִי בֵּינֶיהֶּם,
דַרְכּוֹ לוֹמֶדֶּת אוֹתָּה.
הוּא דַרְכִּי,
מַאֲדִּיר דְּמוּתָּה.
 
הוּא אֲהַב אוֹתָּה,
כַּךְ סַח בְּכֹל רֶגַּע.
נוֹתַרְתּי לְבָד מֵאַחוֹר,
כְּמוֹ הַיִיתִּי - אֶינְנָּה.
 

נכתב על ידי יולי49, אישה בת 76 מחדרה, בתאריך 27/11/2015
(סיפור זה נצפה 4,787 פעמים)

לסיפור זה לא נכתבו תגובות     [ להוספת תגובה ]