23/4/24
אִם תַּבוֹא ללֹא תְּמוּנָה/ שיר

אִם תַּבוֹא אֵלַיי עִם תּמוּנָה,
בּרוּרָה וחַדַה-
אֵשֶת חַלוֹמוֹתֵיךָ,
לְעוֹלַם לֹא אוּכַל לִהיוֹת
שֶׁלְךָ.
אַךְ אִם תַּבוֹא ללֹא תּמוּנָה,
תַּאֲזִין לִי בּעֵינֶיךָ,
תִּתהַלֵךְ לְצִדִי,
תַּרגִישׁ זֵיעַתִּי בּיַדךָ,
תפנים לתוכך מילותיי,
ותֵחַיֵיךְ בּהַבַנָה אמיתית,
תַּרִים מִידֵי פַּעַם ,
 את שׁוֹבַל שִׂמְלַתִּי,
שׁלֹא אֶמְעַד עַלֶיהַּ.

שׁיַפְצִיע מִמַחבוֹאוֹ,
יַתחִיל לפַזֶר גִיצֵי רֶגֶשׁ ,
סְמוּקֵי מבוּכָה, מוֹקִירִים,
עַד לתבערה יוקדת,
לְהַבַה כַּחְלִילִית ונִשׂגֶבֶת.
מדירת שינה, ומעוררת.

 רק אִם תַּבוֹא אֵלַיי,ללֹא תְּמוּנָה,
וְתִּרְאֶה נוֹכְחָה- אותי.

 

נכתב על ידי יולי49, אישה בת 75 מחדרה, בתאריך 23/04/2024
(סיפור זה נצפה 413 פעמים)

לסיפור זה לא נכתבו תגובות     [ להוספת תגובה ]