לֹא הַפכְתִי עוֹרִי /שיר

מִזְמַן רַחוֹק בּשַׁנִים,
רַצִיתִי לִהיוֹת אַחֵרֶת,
יָפַה,נְבוֹנָה,אֲהוּבַה-
נוֹכַחַת.
                                         
הַרבֵּה קַיצִים עֲבְרוּ,
  חוֹרַפִים הֵאֶפִירוּ     
 שַׁמַים,
אַךְ אֲנִי לֹא הַפָכתִי עוֹרִי,
 לֹא זוּכַךְ גּוּפִי מִמַיִם.

הַקַּיצִים יִבּשׁוּ אֵת גּוּפִי,
הַחוֹרַפִים הִשׁקִיעוּ סַחָף,
הַיוֹם מִתיָיצֶבֶת  בּקמִילַתִי,
מֵחוּרֶצֶת בּקִמטֵי זְמַן.

אֲךְ עִם בּוֹקֶר,אֵתעוֹרֵר
עֵינַיי דּהוּיוֹת הַשַׁנִים יַבִּיטוּ
,לֹא אֵל הַמַראָה הַזקֵנָה בּשַׁנִים,
אֵלַא בַּנֶפֶשׁ הַפוֹעֵמֵת בחִינוּ.

רוֹחִי לֹא קַמלָה,רַק גּוּפִי.
נוֹתרַה נִשׁמַתִי בּתוּלִית ונִשׁכָחַת,
בּוֹקַעֲת מִתוֹךְ מַחצַב נַפשִׁי,
יַפַה, נבוֹנָה,אַהוּבָה-נוֹכַחָת.

.
 

נכתב על ידי יולי49, אישה בת 75 מחדרה, בתאריך 03/05/2024
(סיפור זה נצפה 354 פעמים)

לסיפור זה לא נכתבו תגובות     [ להוספת תגובה ]