כולנו אהבה.כל השירים במאות השנים.
כל המפארים .אהבה זה אנחנו לא לשכוח...
ראשית אנו אוהבים את עצמנו.אנו מלאים
באהבה.היא מציפה את אישותינו.רוצים
לחלוק איתה.נולדנו,בגרנו הכל אהבה.
כל הסובב גם אהבה.אפשר לפרוט אותה,
אפשר להעצים אותה.אבל תמיד תהיה
בליבנו.
כמיהה לדבר שבתוכינו...זה להכיר את עצמנו.
אנשים באים וגם עוזבים.אהובינו יחיו בתוכנו
עד יומנו האחרון.זו היא האהבה.
כותבים ושרים,מנגנים ומצהירים באהבה.
אם נשמור על עצמנו היא תישמר גם.
@@@@@......ג'ולי.
נכתב על ידי
שפיריתקסומה :)), אישה בת 74 מחולון, בתאריך 10/02/2010
(סיפור זה נצפה 4,274 פעמים)
