מרוצה ,מפוייסת ,דווקא עכשיו.ההבנה שבה אלי.ברוכה הבאה.(איפה טיילת?)

דווקא בגלל,דווקא מפני שראיתי עד כמה שונה ,להכיר באופן מקרי.

אני שונה,אני אחרת,עם מקל הליכה אני הולכת.(אוהבת אותי)

מה התמונה,ומה הכרטיס....? לעומת פגישה מקרית אמיתית.

אם יפגוש אותי בן אדם, כמו שאני- יראה אותי.

בלי הסברים מיותרים דרך הטלפון.למרות שזה בסדר.עיניים פוגשות

במבט,עיניים רואות את המצב. אם נפתח בשיחת חולין ,אולי נרצה להמשיך,

אם לא אז דיברנו, כמו שאנשים מדברים בכל מקום.(ברחוב,בנסיעה,בסידורים).

עבורי מקריות מועדפת.במקום מפגש מתוזמן .רציתי חוויה חיובית.התמזל לי.

נפגשתי עם אדם מקסים מהאתר. למרות שאינני מרבה בפגישות יזומות.

ידעתי (הרגשה פנימית) שזה למפגש חד פעמי.והיה לי מזל.

הגענו למקום ציבורי שקבענו ביחד.כל אחד הגיע בנפרד.ישבנו דיברנו,

היה נחמד.למה...? (כי לא ניתן לברוח כל הזמן)..ככה. יצאתי לפגישה.

במציאות הוא הרבה יותר מאשר בתמונה.(לטוב) גם לאחר שיחות הטלפון,

איש מחוייך עם גישה נעימה.כבוד הדדי.אדם מיוחד.....אז לא לוותר...

יש עדיין אנשים טובים.ואם פוגשים אותם מבינים.לפי השתיקות בין המילים,

מבטים דיברו עם הבנה הדדית. ידענו שלא נתקדם.אבל עבורי פתיחות והבנה.

מצאתי אותי.עוד לפני ,הכנתי רשימה איך לומדים לבנות אמון.תלמידה של חיי.

לא התאכזבתי....למדתי על עצמי .....ולטובתי.מקריות עדיפה עבורי.

לאיש יקר אני מודה....המשך נעים אל יעודך.ואני התקדמתי עוד שלב.

@@@@@...............ג'ולי.

נכתב על ידי שפיריתקסומה :)), אישה בת 74 מחולון, בתאריך 19/08/2010
(סיפור זה נצפה 4,655 פעמים)

לסיפור זה לא נכתבו תגובות     [ להוספת תגובה ]