עוד ניסיון להכיר ...בלי אינטרנט...
זה קרה לפני שנים ...
מקום מוכר לבילוי צמוד לדולפינריום..
הרבה לפני הפיגוע באותו מקום..
חבורה של פנויים כולל אני במקום ..
לריקודים..החליטו להכיר לי בן אדם..
הסכמתי..הפעם מקום גדול מלא ...
באנשים..חבורה לקחה שולחן ..
קרוב לכניסה..קבענו להפגש באולם...
הגעתי לבד...הם כבר ישבו..חלקם רקד..
שלום קצר..המיועד עוד לא כאן נאמר..
בכיף דיברנו רקדנו..בין הרוקדים אני ...
קולטת פנים מוכרות..לא זוכרת אבל מוכר..
בסיום הריקוד חוזרים לשולחן..פנים מוכרות..
מתיישבים גם..כמעט מולי..שולחן גדול הרבה
אנשים...עדיין לא זוכרת מי זה..???.
אז בין דיבור לדיבור מועבר לי מסר..הוא ראה..
אותך רוקדת הוא מעוניין להכיר..אם אני כמו שאני..
לא מוותרת ..קצת פיטפוטים הדדיים..ביני ובינו...
מחליפים מבטים ואז בין השאלות..מגלים אנו אכן...
מכירים..!!!גבר נשוי שבמסגרת העבודה
דרכינו ניפגשו מזמן...מאותו רגע לא היה צ'אנס...
שאני אמשיך בהכרות.רקדנו היה נחמד..כל אחד..
חזר לשיגרה..כעבור זמן הוא הגיע אלי לעבודה..
ביקש להיות בקשר..אני לא רציתי זה לא בשבילי תודה.
איך אדם במעמד בעל משפחה מוכן לסכן..הכל ..
עברו שנים היו הרבה חויות היום אני יכולה לחייך...
אז אישה צעירה מלאה מרץ..עם הופעה ..היו גם..
דברים נעימים מפגשים מוצלחים...היו...
החלטות שקיבלתי היו עבורי..... הם זיכרון נחמד...
עכשיו בגילי עם מחלתי אני יכולה לחייך.חייתי..את חיי.לא לידם.
נכתב על ידי
שפיריתקסומה :)), אישה בת 74 מחולון, בתאריך 02/05/2009
(סיפור זה נצפה 4,783 פעמים)
