לפתע התבהר הכל.לא נסתר..לא חבוי ..
הכל היה פרוס לתפארת.זה לא מילכוד..
רשום על הקירות באותיות הכי גדולות.
לפתע כך הכל נפתח ,אויר צלול,עיניים
פקוחות,רואות ,את מה שלא ידעו, או
לא היו מסוגלות .
עכשיו זה טוב ,הכל מובן,חופשי בלי גבול,
הכל ברור.זה כמו ציור,כמו פסל,כמו דרך.
תודה אישית לך ......שתקראי תדעי..
נתקעתי כך ,מהססת,מעט.
ממשיכה מכאן כמו שרק אני יודעת.
@@@@@.........ג'ולי.
נכתב על ידי
שפיריתקסומה :)), אישה בת 74 מחולון, בתאריך 26/02/2010
(סיפור זה נצפה 4,252 פעמים)
