תקרא ולך אחריי. זה לא המקור אבל
מושפע ממנו דמיין את צלילי המוזיקה
תתאמץ אקורד ראשון תכנס לאוירה
בדיוק 100 שנה לכתיבת הסיפור
אתה הפנטום של האופרה פאר יצירתך
נעזוב בצד את כל הגרסאות נתמקד
בעיקר ....דמותך עוטה גלימה זרוע מורם
בגובה עיניים תמיד
אתה שם כל הזמן שומר על אשר יצרת
בין הצללים מאחורי הקלעים תמיד שם
במעמקים אשר איש אינו מגיע
מעל מיי האגם בלי הגלימה ובלי המסכה
אתה שר את השיר "האם איש לא שומע"
קל מאוד להשאב אל תוך הסיפר
קל מאוד לזרום עם המנגינה למרות אפלה
כי יש שם גם הרבה עומק רגשי
גם אחרי 100 שנה הסיפור ממשיך לרתק
אנשים בכל העולם.
כנראה יש בזה את כל המרכבים הנכונים
אחרת איך תסביר את התופעה המרתקת.
דמותו לא תמות לעולם וגם הסיפור.
תמשיך להקשיב לצלילם הם מהדהדים
גם אחרי שהאורות כבים...תלך עם זה
זכור את הנר כבה לאטיו את הפרח אדום
עם סרט שחור ואת הטבעת קשורה על
גבעול.
כל העולם ראה את סיפור האהבה כבר
100 שנה .
מה מבינים בסוף שהטוב נשאר למרות
הכל.מי היה מאמין......
ג'ולי.
נכתב על ידי
שפיריתקסומה :)), אישה בת 74 מחולון, בתאריך 03/09/2009
(סיפור זה נצפה 5,951 פעמים)
