קראתי באיזה מאמר, "איך אנשים מוותרים על אושר ?".....
קראתי וניסיתי להבין.....שאלה לא פשוטה.
ממה בעצם מורכב האושר שלנו...? עם נסיון רב שנים.
גילי ידוע ,היום אומר, שלא מוותרים.כי האושר הוא הרבה,
דברים.זה האור של הבוקר,או אור שאנו מדליקים.(לילות עם חושך מרגיע)
זה הבית,זה הקרובים לנו.לאו דווקא מישהו ספציפי.
זה הפרח,זה הנוף.כל שעושה לנו נעים.וכאלה לא חסר.
לא הכל חלק,לא הכל פשוט.אבל רק לנו זכות הבחירה.
זו אני, האישה עם מקל הליכה.לא מרגישה שאני שונה.
אז פעם היה אחרת וגם היום.השלמה הביאה לי שקט.
עצוב לדעת ששנים לא הבנתי ולא הפנמתי.תמיד אפשר,
זה לא מאוחר.אם אפשר לעשות מעברים,אפשר להתקדם.
לא אינני אופטימית באופן קבוע.אבל לא מוכנה לנער את,
גופי ונשמתי בלי בולם זעזועים.זו דרכי.לאט מצבי מחמיר.
אני חיה את זה.בונה לעצמי פרופורציות מותאמות רק לי.
ראשית יש בי אהבה לעצמי.יש לי כבוד למצב ולסובבים אותי.
למדתי על עצמי שנים רבות.למדתי להבין ולתקן.לא רק הגיל,
שהוא סה"כ מביא נסיון.לחיים יש זרימה שלא תלויה בדבר.
לומדים ללכת בקצב אישי.אומרים תחיה כאילו אין מחר.
נכון תחיה/ו, אבל עם הגיון.
@@@@@...........ג'ולי.
נכתב על ידי
שפיריתקסומה :)), אישה בת 74 מחולון, בתאריך 20/06/2010
(סיפור זה נצפה 4,454 פעמים)
