גאוותי על עמי ,מימי ילדותי.
גאוותי על מרד גטו ורשה,
על מעטים מול כל העולם
על הגבורה ללא פשרה,
על לוחמים עם גאווה,העולם
כולו והם לבד.
אך את צלילי השיר לא אשכח.
זה השיר של קהילת יהדות,
ששמעתי שנים רבות בגלות.(בשנים ההם זה היה ההמנון היהודי)
מילים :הירש גליק הלחן :דימיטרי ודניאל פוקרס.
שיר הפרטיזנים(אנחנו פה)
אל נא תאמר:הנה דרכי האחרונה,
את אור היום הסתירו שמי העננה!
זה יום נכספנו לו עד יעל ויבוא
ומצעדנו עוד יערים :אנחנו פה ! (זה הפזמון)
עמוד השחר-על יומינו אור יהל,
עם הצורר יחלוף תמולנו כמו צל,
אך אם ,חלילה יאחר, לבוא האור-
כמו ססמה יהא השיר מדור לדור (זה רק חלק מהשיר)
מימי בגרותי הרחק מכאן.
@@@@@...........ג'ולי.
נכתב על ידי
שפיריתקסומה :)), אישה בת 74 מחולון, בתאריך 18/04/2010
(סיפור זה נצפה 4,379 פעמים)
