ישבנו על הספה..ברקע הרדיו זועק פרסומות.ליאורה סיימה להכין האוכל.פתחתי יין..והבטתי מעבר לחלון.רואה אנשים הולכים.רצים.זזים.פתאום ליאורה זורקת...בוא נרד לכרם התימנים.נעשה סיבוב בסימטאות.יאללה בואי עניתי. הסתובבנו .בסמטאות הצרות.כשליאורה מוקסמת...הריי היא תימנייה.פתאום ראיתי שלט..מגלה עתידות..אמרתי לליאורה בואי ניכנס מה יכול להיות.היא אמרה אני לא אוהבת את המגלים .הקוראים וכל מיני קוסמים הזויים.היינו כבר איזה שנה ומשהו יחד.המערכת בנינו הייתה באמצע...וסיקרן אותי לדעת אם זאת היא שתהיה היא איתי.ליאורה לא נכנסה..נכנסתי. הייתה איזו זקנה עצבנית.מוקפת נרות.וכדורי בדולח.וריח של קטורת באוויר..ישבתי מולה...היא הביטה בי .ואמרה תן את ידך.היא הביטה ואמרה..לא אומר לך מה יהיה לך...נבהלתי.חשבתי לרגע שאני בגיל 35 הולך לאבד את החיים הטובעים שלי.ואז היא הביטה בי ואמרה..ההיא שאיתך.היא לא שלך.אמרתי מה הכוונה?היא אמרה היא לא שלך.......יצאתי מהורהר לגמרי..בטח ליאורה תשאל מה היא אמרה...מצאתי את ליאורה בחנות בגדים עליזה וצוחקת עם הרוכלים.....בדרך הביתה היא שאלה..מה ההיא אמרה.אמרתי לליאורה.סתם לא משהו מיוחד...עברו חודשים ולילה אחד ששכבנו פרקדנים על המיטה.אמרתי לה ליאורה....אני רוצה להגיד לך..מגדת העתידות אמרה שאת לא שלי.ליאורה קפצה בפאניקה.והתחילה להביט בי.פתאום היא בכתה.ואני תקוע בפינה.ללא מילים.לצערי בסוף מגדת העתידות צדקה..דרכינו נפרדו....וכל אחד המשיך את חייו...........
(סיפור זה נצפה 1,818 פעמים)
