יושבים כבדי ראש מסביב לשולחן...
על השולחן סיגריות.ניירות.תקליט.ספר.
אני מביט בה..היא מביטה לעבר הקירות.
בוחנת את ציוריי העגומים..
שולפת סיגריה...
שואפת חזק לריאות.
מעיפה מעליי עשן...
מזמזת את מרי הופקין...
מביטה לעבר התקליטיה...
כולי מרוחק..מפליג במחשבות לנדודיי העתידים...
בוהים שנינו בקירות..
תוהים למה יש קירות בכלל?
לפתע היא קמה...
לא הבטתי .בהיתי באוויר..
לקחה עפרון וכתבה על הקיר...
אין חיים.ללא החיים......
קמתי וכתבתי על הקיר....
ללא החיים.אין חיים....
היא ציירה פרח ...
ואני ציירתי   שמש..........
וקח הצטלבו מבטנו על הקיר..........