היא עלתה לרכב בוכייה.איתה הכלבה הגדולה.ואמא שלה.לווטרינר היא ביקשה..שאלתי אם זה שנואצר.והאמא הנהנה .ראיתי שהאמא גם בוכה.מה קרה שאלתי.היא הולכת להרדמה...שתקתי.ניזכרתי שלפני חצי שנה הרדמתי את טוטו הכלב האהוב שלי..יש לה סרטן בכל הגוף אמרה האמא.התחלתי לעודד אותן.הבנתי את כאבן.הכלבה בת 13...נסעתי לאט בכוונה.אולי יתרחש איזה נס..אבל לא.הגענו הן ירדו.ואני הייתי בהלם..אמרתי להן מהחלון .חבל שרק עד 17.הכלב חי בעולם הזה..הן היו דומעות שניהן.
