קופץ בשמחה למונית......יאללה לבאר שבע...מרגיש כמו זכייה בלוטו...
הלב דופק בואכה לבאר שבע...
ניפרדתי ממך משנת 86...
מלא זכרונות השארת לי בראשי....
חותך את קריית גת...אפילו שהמזגן לא עובד נהנה מהמדבר שבאופק...
רואה גמל מרחוק...ומחייך...
והופ בעיר לפתע...רואה מצד ימין את קולנוע אורן...לא מי יודע מה. אהבתי אותו...מלא פושטקים שם...
חוצה את מרכז הנגב..מביט ימינה..ניזכר במועדון רעים...אייך רקדנו שם .עד שמישהו נירצח שם.והמקום נעלם...
חותך קדימה...שכונה ב מולי..לא מתעניין רק שכונה ג מעניינת אותי...
ואז חותך שמאלה והשכונה מולי....מימין בניין העיריה.ממשיך...
רואה את התיאטרון שהיה פעם בית העם..ואייך שהיה שם בית קולנוע .וראינו בגניבה את לופו...נכנס לגאולים...פה הרבה ימים עברו לי...בת דודתי משם.אז הייתי אורח קבוע שלהם..ומכיר את סקרלט חולת אהבה משכונה ג מהרחוב הזה..
חותך הלאה בסיבוב..מגיע לזבוטנסקי...פה המכולת שלנו....פה היה אבא שלי זכרונו לברכה...
מביט אבל הוא במקום אחר...
ניזכר בימים היפים של המכולת....ממשיך במעלה הרחוב מגיע לקולנוע אורות....פה הסרטתי את מלתעות.....
עוצר המונית ויורד...מביט אייך הכול התאדה לפתע.הכול חלף ועבר..אבל המבנה נשאר..
מביט ימינה פעם היו שאול התימני וציון הפרסי....בקיוסקים שלהם...
ממשיך ואז מגיע לרחוב השלום 28....
פה ליבי עומד...
הנה הבית שהיה שלנו...פה הזכרונות.פה הילדות פה הנעורים.פה הכול...
אותו הבית בן 2 הקומות...הנה החלון של החדר של אחותי הקטנה...
נירגש .מביט המון שנים לא הייתי פה...הכול פסטוראלי.רק שאין את מי שהיה אז.כולם נעלמו לי.וגם אני נעלמתי להם...הנה החצר הקטנה..פה שיחקנו מלא ילדים...גא גא.טירו.מוכנים.גומי.....מימין מעבר לכביש בית הספר היסודי נטעים.......
ממשיך רואה בתחנת קו 5 .את החזן שהיה לנו בבית הכנסת...אייך שאהבתי לשמוע את התפילות שלו.ואייך המתנו בשקיקה לתקיעת השופר מפיו...
זהו ג מתחילה להסתיים לי לפתע..הנה מכון התקנים...הנה בית הפקיד...הנה מקיף א התיכון שלי שהייתי בו שנתיים...
אבל חסר לי את השכנה לינה שמעליינו...1 מהטבחיות הכי ניפלאות שהיכרתי בחייי..
היא עזבה לשכונה א...
לא הרפתי וחתכתי לשם.....דפקתי בדלת...
ענתה לי ילדה מי אתה?אני בני..
לא מכירה...
מי את?הבת של דורית היא אמרה..צחקתי דורית הייתה גינגית קטנה......ואיפה לינה שאלתי...היא אמרה בטיול..נעצבתי שהפסדתי אותה..וגם איזו צלחת קוסקוס..ובטוח פריד באופק...הלכתי לי למונית וניזכרתי...אייך אמא שלי.זכרונה לברכה..ולינה עשו תחרות סמוייה על האוכל..אייך החליפו מתכונים ללא כתיבה...ואיזה אוכל משגע לינה הייתה עושה....קוסקוס עם דגים חריפים...צומה..דביכה ברמה גבוהה...טרשי מגן עדן..ועסידה עם רינגה..טעם חלומי...ובמיוחד אהבתי אצלה את העוגיות של פורים..את היו יו המוזהב נוטף הדבש..את המקרוטה עם התמרים והסולת...והדבלות...זכור לי שאפילו יום 1 אמא שלי אמרה לי..לינה טבחית מצויינת.טובה ממני..ושתקתי.....
עליתי למונית כולי קודח מחום ללא המזגן אבל מלא אהבה והתרגשות.לחזור לנפתולי השכונה ש26 שנים חלפו לי שם..מדליק הרדיו שועט צפונה לבעיות.ושומע לפתע את השיר של אהוד בנאי ...חולה אהבה משכונה ג...איזה צחוק דפקתי.ועפתי בלי להביט אחורה................
