בזמן האחרון.נדדה את שלוותי.סוגייה שתמיד ליוותה אותנו.בוויכוחים מרים..
חברים-חברות-התחברות...
לאחרונה אני עד אם זה מחיי היום יום.או מסיפורים מהאתר שאני שומע..אפילו מחדר הצאט.
ראשית...והרבה אוליי יחלקו עליי..
1--אני לא מאמין במושג חברים...
2--שנפלתי בחיי פה ושם.והגעתי לדאון....לא היה שום חבר באופק....
3--לעניות דעתי .חברות שאני שומע עליה פה ושם...ניראת לי חברות אינרטסנטית.ואפילו מזוייפת...
וזה יותר קטע של ..נהיה חברים שנשתעמם לנו יחדיו.
4--או שבשעת צרה .החבר בוודאי יתמוך בי..
ראיתי כאן אנשים שנהפכו לחברים כאחים.והופ לא חלף זמן מעט..והם נהפכו לאוייבים מרים..
ואז מתחילה פתאום.הרכילות.ושנאת החינם.שלא היתה לפני זה.
זה לא חברות אמיתית.ואני מסופק אם היא קיימת בכלל...והרבה סיפורים אני קורא על חברים שבגדו בחברים...
אין חברים אני חושב...פשוט אנשים מחפשים גם קירבה.ואז הם מתבייתים על חבר חדש.שהם מאמצים והם בטוחים שחייהם כרגע מאושרים ביותר.
טעות---
לחברים קל לרמות חברים.כי אף חבר לא יאמין שחבר יעשה לו קטע...
חברים נדבקים.ונדבקים.ונצמדים.ואחרי שמיצו את עצמם.מאיזו שהיא סיבה...מתחילים המלחמות הקרות.
אני מאמין שיש פה-ושם חברות אמיתית של ילדות.של כבוד.הדדיות.אבל זה מאוד נדיר..
לכן לפי דעתי.ואולי אני טועה.לא צריך להתלהב מכל חבר חדש.ולהיכנס לו לעצמות.
וגם לא יזיק לאמץ את הפתגם..כבדהו-וחשדהו..
שבוע טוב לכולם באהבה.....
