ישבנו סביב השולחן העגול.שנינו ביחד .וכל אחד לחוד...בהינו בקפה ובחשנו את הכוסות.ראיתי את השתקפותה ממיימיו הרותחים של הקפה.קמתי לפתע...ואז היא זרקה ?לאן? שם קצת אל סטויארט ...ושוב היא זרקה בכבדות.הנח לי .היום אבחר את השיר שלי.בהיתי בקפה.ראשי סחרחר..מרחוק רואה את הסדינים נקיים וצחורים.עדות לליילה רגוע..היא זרקה...בא לי מוצארט.הנהנתי כן בלא להביט.ואז היא בעדינות אחזה בתקליט השחור.והניחה אותו.צלילים רגועים ושלווים.פצחו וזעקו לבוקר.היא ישבה ללא מילים מולי.ובהתה בי.הבטתי בה וחייכתי.בחירה טובה..הבטתי בקצף של הקפה.הבטתי במטבח .בשולחן.ובסוף קמתי והלכתי.ואז היא זרקה.לא סיימת הקפה??נכון .גם מוצארט לא הסתיים ונעלמתי בלי מילים.......
(סיפור זה נצפה 1,745 פעמים)
