זה בא לי לפתע בחלום...שאבי .ואימי זכרונם לברכה...ביקשו שאבקר במושב זיתן..
בבית הכנסת בושייף...
זה הטריד אותי..הייתי שם לפני 20 שנה .עם הוריי...בית הכנסת גדול ויפה..העתק של המקור בטריפולי.שבלוב.היכן שהוריי נולדו.
ואז בשעה 5 לקראת הערב ..ניפגשתי עם ישי..ונסענו למושב...
בתוכי התרגשתי לי..הגענו לשם...ראיתי כמה אנשים שמברכים...
נכנסתי עם ישי ...והתחלתי להסתובב.הוקסמתי מהעוצמה שהיתה שם...יצאנו מחוץ לבית-הכנסת.והתחלתי לשוחח עם אדון...שהתחיל להסביר לי על סגולתיו של בית הכנסת הזה...אני זוכר את הסיפורים האלה מהוריי בעבר..
קראו לו אדון פדלון.אדון בן 69 ..עם חיוך .ושמחה אמיתית...הבטתי בו .הוא דמה לאבי אותם פנים...הוא דיבר איתי בטריפולטאית..וחייכתי...שוחחנו על הכל...ואז שהוא זרק משפט באיטלקית..לחלוחית ביצבצה לי..נזכרתי באבי..שגם זרק לי משפטים באיטלקית...הצטערתי שהם לא איתי פה...שתיתי קצת  עראק..ריחפתי לי בין המילים של פדלון...
הוא הזמין אותי לקוסקוס בביתו.הבטחתי לבוא.ואני יודע שזה רק בימי שישי...
נפרדנו בידידות...
והמשכנו את ביקורינו אצל גלי לי...כשבדרך אספנו את אדמונית.וסיגל המקסימה.
ערב מקסים עבר אצל גלי  לי..עם רונה לי.ואשה .אריה.ומלי.וישי..ישבנו קישקשנו.נהנתי מאוד שם...
כל הערב דמותו של פדלון היתה מולי...
בחזרה לתל אביב ..הרהרתי..על הערב המקסים שעברתי...
ולפחות קיימתי חלום נסתר של הוריי היקרים לי..........