הנה אני יושב לי פה 4 לפנות בוקר.שם לי את התקליט האיטלקי ששמענו יחד תמיד בבית....אבא אתה חסר לי.....דמותך הגבוהה עים עיניי התכלת .והפנים היפות שלך חסרות לי.14 שנים חלפו להם אבא....כאילו רק אתמול זה קרה.חסר לי לשוחח איתך?לצחוק איתך?אהבתי אבא את הכנות שבך.את היושר.אהבתי את החינוך שחינכת אותנו....אהבתי את יום שבת שהלכנו לבית קפה בצהריים.והיינו שותים לנו אספרסו יחד..כי תמיד הזכרת לי שבעורקייך דם איטלקי ...אהבתי אותך אבא יותר מהכל.אבא אתה מיוחד היית.. אני שומע את שירה של נאדה..וכולי מצומרר.......אבא...תמיד ארגיש שפיספסתי אותך..יכולתי אוליי לעשות משהו.ולא הספקתי.אבא יקר שלי.עד יום מותי אזכרך לעד לאמא הניפלאה שלי ביותר 4 שנים חלפו לי בלעדייך את טוב ליבך אמא לא מוצא בשום מקום מתגעגע ליום שישי לקוסקוס של אחריי הצהריים.לריח במטבח.לשמחת החיים שהייתה בך.לנתינת האוכל לעניים.ונתינת אוכל לחתולים מסביבנו.כמה אהבתי לשבת איתך אמא ולראות צעירים חסריי מנוח..כמה אהבתי לשיר איתך במטבח.איך אהבתי להביט איך את מבשלת....ותמיד שהסברת לי.היית אומרת קצת מיזה קצת מיזה...אמא את חסרה לי נורא ולפיני ולגילה ולאבי.הזמן עובר אבל את בליבי תמיד......לא אשכח לעולם את מגע ידיי על פנייך הקרות בליילה הנורא מכולם בבית החולים....ולא אשכח לעולם שאמרת לי...בני נשמתי אני לא אצא חיה מכאן......... וצדקת.....
מוקדש באהבה להוריי היקרים לאבי שהתאבד..ואמי שנפטרה ממחלה.....שלכם בני או בנימין כמו שאבא קרא לי...........
