לצליליו הרגועים של אל סטויארט..
כשצלילי המוסיקה חודרים...
לכל מקום...
והגיטרה המרגיעה ..
זורק אותי 33 שנים אחורה..
אחרי המלחמה.
שהייתי בן  15..
חוזר מעוד יום סטאנדרטי...
עוד שקיעה.
עוד לילה.
בוהה באוויר.
הולך לכיוון הגג.וחוזר..
מביט לשמיים.
רואה מטוס בנחיתה.
ומתכנן נחיתה למיטה...
איזה צלילים אל סטויארט................

(סיפור זה נצפה 1,497 פעמים)

לסיפור זה לא נכתבו תגובות     [ להוספת תגובה ]