הסתובבתי לפתע לצד שלה..
זכרתי שהיתה איתי מישהי הלילה..
ואפילו היה לילה לא רע..
הדלקתי סיגריה.
מנסה להבין היכן היא.
ואז מרחוק ראיתי אותה.
היא עמדה מול הספריה.
שמעתי קולות של בכי.
היא אחזה במוקיון..
אחד הספרים הניפלאים.והמרירים שקראתי..
זרקתי לה..
דווקא אני צחקתי מהספר.
היא הביטה בי ואמרה.
הפרידה האחרונה שהיתה לי
זה בגלל המוקיון.
לא שאלתי ב4 בבוקר.
למה?איך?
חיבקתי אותה.וחזרנו למיטה..
הבטחתי לה שמחר המוקיון ייעלם.....
היא נעלמה..והמוקיון נשאר...........
(סיפור זה נצפה 1,390 פעמים)
