מתערטלים לנו בקצה המיטה..
האורות עמומים...
עשן סמיך מטפס למעלה..
אני מגלגל איזה עשב קל..
ואת מביטה בי.וצוחקת.
אומר שנייה.ויורד למטה.
מחפש תקליט של וואגנר...
שאלת מה מצאת...
צעקתי וואגנר..
המוסיקה שבוקעת דופקת לנו את החושים.
שנינו בהיי גבוה.
עם דמיונות הזויים..
לפתע את שואלת..
מי זה וואגנר הזה..
למה שאלתי?
מוסיקה מקסימה אמרת...
הוא גרמני מתקופת השואה עניתי.
היא הנהנה .ואמרה..
אולי לא הוא??
מוסיקה זה מוסיקה עניתי...
יש לי סבתא מהשואה היא אמרה...
ירדתי למטה.
שמתי את לנון.
שזעק...
אל תאמין לאף אחד.
היא צחקה ואמרה..
תאמין לי ...
צחקנו ונדלקנו בחזרה למיטה החמה...

(סיפור זה נצפה 1,800 פעמים)

לסיפור זה לא נכתבו תגובות     [ להוספת תגובה ]