נשאר לנו מה שנשאר, מין חלומות שווא וכאלו שהגשמנו וזה לא היה ממש זה ,
הזמנה לביתך בסלון חצי נינוח ,כוס יין מפטרלת בין עשן וכפות ידיים, עוד רגע איכשהו אומרות להיפגש ,
טוב שאת מדברת וצוחקת , טוב שהקרבון בידנו בשיטה החדישה טוב שרע ,
ואני מהומהם תוהה אם לצאת לרחוב , בלב הברירה ,
ידו לא הזיזה דבר, מעמם הקול שבקע מאחוריי הכתפיים שפוסעות בסואן ,
אשוב לחיקך עוד לפניי שאמצאך ,נהנה להתעורר יחד,
הנוח מהעולם בצוף פנייך,
נכתב על ידי
פנדור בן המלך, גבר בן 51 מרמת גן, בתאריך 09/07/2010
(סיפור זה נצפה 1,755 פעמים)