כשטיפות חיבה ירטיבו את סדק שפתיי זלגו היישר מנשמתי

העלטה כבר חיכתה לנו

ופרצופי הלילה  עיוורי הצבעים בשלהם 

נשב גבוה כדיי שקצות האצבעות לא יחושו מעידה

דוגמית של איפוק מוגשת לידך 

המשמעות למקום אובדת להיות שניים בלי איך

 ואני אפרק מחסנית חשוף סחוף  דרוך לאמונך בי  

וחיבתי אלייך גוברת  נאבד בשוכן  בתוכך וקורן לתוכי 

המקצבים  מסביבנו מתגברים

 ואני בשלנו משולב ואין בי רק לנו נאהבים

 חברות נרקמת  באין  צורך בשרוכים 

 בגן שבקרנו הצעצועים ריקים

 והחושך אינו מצליח להכהות  תשוקה 

בספסל הזה אין נאשמים רק שניים שלמחר זקוקים

להתלטף בשערך לגמוע משפתיך

משמעות חדשה עבורי לבוא או הולך

 להאזין לך בריתוק  מילים  ושורות   שבוקעת מגרונך ופורצת סדקים ,

למה יש לי צמרמורת פתאום  ואת מוצפת חיוכים

ואני אמשיך להיות חשוף לטבוע בענייך הירוקות ללא מצופים 

 להציף אותך בעוד נשיקה רק עוד אחת

לומר לך להתראות זה שוב ,לסלול שביל אלייך ממרחק