לפניי הבחילה מעדתי ואותו מקצב הפעם הזליג בפשוטו, זרמתי ביקשתי להפסיק גדול הוא ממני וניראה שמרחק אך לעולם לא נעלם.
והן שרצו להתפשט איחרו
וזיקפתי אינה פגה וכתמיד אחריי סחרחורת בתפזורת ...
והשאלה עכשיו מה ? צצה לא נותנת להמשיך לסרק כאין קשר בשערך, בכפות ידייך אני אביר ואין די לשאלות
ויש מלאי עשיר בתשובות
ואני שוכב איתך כאחד שיודע לשרמט את האור מכיר ויודע להסביר רק לא את עצמי
נכתב על ידי
פנדור בן המלך, גבר בן 51 מרמת גן, בתאריך 28/01/2009
(סיפור זה נצפה 1,533 פעמים)