אל חומות ביתי צועד, כאן ההד תמיד מהדהד
תמיד יישאר בית אחד,אולי רק הפזמון אליך מנגן
תמיד מחפש עוד, שהחלק החסר בי לא קיים .
גם זה שלמעלה היי שם, בתוכי מעבר לארצות ים .
לא שואל לפזר אהבה משמע קיים .
אל חומות עולמי היא באה, מציירת חלון לא קיים
למדה אותי אפשר לראות גם בעיניים עצומות .
למדה אותי חץ בלב זה מה שחסר.
בגוף בוהה פרפר עף, אתך שכוב השדה לא משנה .
אל שתקתי היא מדברת , סודקת חומות פחדיי,
שירתה בוקעת מגרון, מרחם של אישה
אם הייתי יודע שהיא מצד השני של החומה
פורץ אולי מטפס בועט מפוצץ ,
שולחת חבל רופף, תתפוס אל תפחד לחשה .
חומות של תקווה, כעת חשופים .
מנסה לאטום חורים ,
היא לא תהיה לי לעולמים,
סך הכול סקרנות ראתה בי, לב עטוף קרום בתולים,
ולי נשאר פעימות דפיקות לב, זיכרונות, תמונות מטושטשות,
רק פניה בהירות.,