ספר לי למה נסדק הלילה באותו יום ברחבת ליבי ,שפת הים הוא לא עוד קצה של חוכמה , בינה מייללת במליחות כזאת נשב מרוחקים,צריך מטרה משותפת אמר מוכר הארטיקים,משהו שלא נמס כול כך מהר וצעדיו לא סתם עקבות מרחקות ... איני יכול לחוש את כאבך ודמעותייך אינם ממוספרות.הגם כשאת מתייפחת ממש קרוב למצחי השקוף ,איני שם ממש שיברון לב,כשדמעה נופלת מעיניי לא אוכל לספר..מחיצות של זהב ביננו עובדים כרגיל מהצד השני,בנתיים בורח למראה שלך זאת לפני דלתך החוצה ,יוצאת החוצה נותנת לי את חיוך השובב הזה ומניפה את החצאית מנשקת לאור ויוצאת
נכתב על ידי
פנדור בן המלך, גבר בן 51 מרמת גן, בתאריך 01/08/2008
(סיפור זה נצפה 1,641 פעמים)