אפצע את הקרח,איני יכול להמתין שיפשיר, אפצח בשתיקה,וכול מטעמי החיים  כמין הר הגעש אדיר נופח בנשמתי.בינה מיללת- חוש המכהה את שיניו, טפל אך מרווה את החוסר בטעם,להמשיך ההד צועק לו,צועקת  גם את ,תראה שם, מה אתה לא רואה? בכל מקום. לבקשתך הנחתי  אנחתי, על השולחן את המכתב הזה זה שאת משתוקקת שאקרא שוב.  'מבהיר  אותך  בעיניי  חמצן בענייך .... רגע מבחיל נוטף  מצית ברק ורעם עלטה , נהר של מים עצורים אסורים לחשתי לך ברכות,מביטה ומסבירה איננו מחפשים סיבה לחיות רק להיות חלק חי בהם, איבר ייחודי שמציית לטבע ההופכי הזה, אולי אלך בלית בררה?  לשוק הסבוך,? ההומה? ואמכור גופי  בזול,אוסיף דעתי, שמחתי, אחייך למוכרים שם  הם מעריכים מציאה בחינם שם בהיי שם אכבה, בינתיים נושם בגשם כשתבקשי שאבוא לעולם המדומה הזה אבוא