ביקשת שאחבר את משפטיי, זכרתי כששמעתי זאת פעם.
היית עסוקה בין אהובך מבשרך, ובביתך תשוקה ללא מענה,
וטוב שאנו יכולים להגיע לאורגזמה לבד,
וטוב שכך עד שנהיה מסוגלים, להכיל בצורה חיים יותר בריאה,
ועד אז נכה על חטא נבלע את העולם,
נקלל את הריקנות ונתחרמן בחשכה,
ופינותיה הצדדיות לנו ריגוש מושלם,
אבודים לנו נחזיק ידיים בבר של לילו היום,
נרקוד נפגש כי נפגשים, נמסטל את העיניים,
נתנדנד וניפול אחד בשני נתחבק,
נותר לנו להנות רק זאת נוכל להבטיח לילה שכזה,
אדביק אותך לקיר הזעזועים, אזרום את משכבר שכחנו,
שנים כשנעלמו לנו, גם אני לא הייתי כאן אמרתי לך באמצע הנשיקה,
ואת תמשכי לבלוע את לשוני להרטיב את שפתיי,
ככה רציתי להרגיש איתך ברבות ימיי,
סיפרתי לך לפניי זה שישבנו בתחילתו של ערב באותו בר,
לפעמים אני מוכן להודות שחיי כמו המסרטה הישנה של הקולנוע,
של פעם, שתמיד נתקעת באותו פריים,
רק תמיד אני משתדל, להביא קהל שלא יבכה כי זה ממש מבייש אותי,
שלחתי לך ידיים, סרקתי את גופך ואת סולחת לרגעיי,
אני אוהב להתמזמז איתך. וצחוקייך להפליא,
אני מרגיש איתך גבר, כילד, עינייך משדרות שזה מסעיר אותך שאני נועז,
ולכן אמשיך לדמיין...........
נכתב על ידי
פנדור בן המלך, גבר בן 51 מרמת גן, בתאריך 03/11/2009
(סיפור זה נצפה 1,992 פעמים)
