נס קפה ועוגיות מלוחות עגולות נשפכו כמאגר לצלחת חרסינה אותו חומר לב האבן,אימך בוחנת אותי כראיון לשדר רדיו גם עליה אצליח להתל,ישנו חום בביתך המקפיא אותי שנית כי לא רצית ממש שאני יגיע,ואני בכוחי המוקבל פוער פי לגרעיני עגבנייה מכף ידך אוכל....זאת לא נקמה אלא לא הבנתי עד היום מה עושים עם אימא פוטנציאלית ונטחנת כי רק דרך כשאני בתוכך הכי חזק שאפשר משם נוכל להמשיך.ואת בחורה של פעם ומשם אני חוזר בצליעה ממושכת,רגל על מדרכה ורגל בכביש וחלומות על אינטימיות מה ביקשתי סה"כ לתת לך מה שאין לי ורק איתך אני אלך ואביא.
נכתב על ידי
פנדור בן המלך, גבר בן 51 מרמת גן, בתאריך 05/09/2008
(סיפור זה נצפה 1,796 פעמים)