למי יש כוח שאלת אותי וניכנסת למיטה החמה שלי ושלך ועוד לילה יעבור ויביא לנו את היום המחייב לזוז כי בלעדיו יהיה אפשר להקפיא אותנו לנצח,ונחפש לנו שיר בכדאי לזרום והמראה מאשרת לנסוק גבוה, לצלול עוד פעם ועוד פעם ללא מטרות חלומות באספניה, אבל באמת כזאת שמקלפות אותנו לאט ומגלות לנו את פרצופו האמיתי של האגו ,שבעטו סוגר עלינו את העולם במעגלים ואת אומרת חומות של תקווה ואז נלגום מהמשכר שנותן להעיז ואני אסגוד לגופך כאסיר משוחרר על תנאי, כשאני שם איתך אני חיית אהבה ואת רק את מוציאה אותי לאור , מוציאה אותי לעוד אנשים, לחלקים האחרים שבי, תגביר את הווליום ביקשת תן לענטז לך , מנגנת לי וגורמת לי לצעוק לעולמים לגנוח את האבל הזה
נכתב על ידי
פנדור בן המלך, גבר בן 51 מרמת גן, בתאריך 26/01/2008
(סיפור זה נצפה 3,134 פעמים)