רציתי לצאת מגידרי ואת הסברת לאהוב,
ופניך התעגלו כן הרחם הזה לעולם.. והוא שאיננו ישנו,
מביט בתוכי החוצה\ תיקנת אותי בקול רם הפוך ,
גם קולי צרוד ,
אהבתה אליי חומר דלק גרעיני צהלתי ודילגתי לשארית היום,
התנשאתי כברוש הצמחתי כנפיים,
הצטרובלים נשרו מרבות השנים,
קרקע ירוקה אחזה בקליפות והכינה מקום גם לצל של שינינו,
מילים של שירים מתנגנים באוזניי מזכירות לי שנולדתי להיות אדם להביא את שמחת האמת
נכתב על ידי
פנדור בן המלך, גבר בן 51 מרמת גן, בתאריך 14/03/2009
(סיפור זה נצפה 2,345 פעמים)