מביט מהצד ,
אבל באמת מביט מהצד,
סובב ביצירת אלוהים פסל עתיק שמשון הגיבור
מסתכל מכול צד באמת מסתכל
היכול להיות שנהפך לפסל דומם
אני ששערי כוחי ,
לא מסתפר גם שהיא רוצה להציג אותי לראווה ,
פעם גזרתי לכבוד נערה מאז כוחי נחלש.
עד עלה ברוח לא הרגיש משב
אני זרעו של שמשון הגיבור לא כובש עדיין את יצרי
שיגדל השער עד פרא אדם יהפוך קם אדם
אישה לא שלי מפסלת דמותי ,
מפזרת עליי חמר מעצבת דמותי ,
אתה יצירה זולגות לה דמעות ,
מורחת פניי מוזגת לי מבט,
כתפיים כמו שלך אומרת חומה עובר כלא היה ,,
החומר מתייבש עוטפת פסל ,
מניחה על חזה ראש מרגישה חוסני מלטפת חולשתי
ממלמלת לעצמה תפילות ,
חום ליבה יכול להפשיר לבה קפואה מהר געש,
שם עמוק באדמתו אין כבר מיליוני שנים,
נהרות אדומים כתומים צהובים אש,
חבל אישה שמשון השתמש בכוחו האחרון
מתעקשת למצוא לב בסלעי בזלת .
נכתב על ידי
פנדור בן המלך, גבר בן 51 מרמת גן, בתאריך 09/08/2010
(סיפור זה נצפה 1,785 פעמים)
