אני שם לך את חוליו אגליסיאס ברקע ומחביא את העולם של הבחוץ הזה שרודפינו לא רק מהמאה הזאת ,אין חוץ מאיתנו ואת מתקנת אותי בצחוקיך החושני ולוחשת בלעדיי הסיבות לא נכונות , ואז כמו אז באווירה הקובנית המעלפת תאהבי שזה מגרה אותי ואני חושב שגם לך לא חסר ואני לא כושי רק בהיר בקושי ,ואת הילדים האפריקנים האלו מוכרים לעבדות גם היום רק באזור אחר ותכירי בזאת שאני הייתי הקבצן הכי גדול באלנבי יחד עם יוחנן הסנדלר ,התגלגלנו עוד הפעם ,ואני נולדתי עם סיכוי רק שאת איתי אני סוף סוף אצליח 'כי תמיד הייתי במשהו הגדול מכולם
נכתב על ידי
פנדור בן המלך, גבר בן 51 מרמת גן, בתאריך 28/01/2008
(סיפור זה נצפה 2,065 פעמים)