כשגמרתי לדבר באו המילים,
ואיך האור הציל את שנינו ואני חושב בעיקר אותי.
כסיימתי להיחפז באת לתוך זרועותיי הנך מעיין הנעורים , הנך געגועיי
כשנחלשתי הופעת וניתקת את שפתיי ,
חשמל ניתז בסערת הגשם מהעמודים המבודדים
ומעגליי ריקודים שמחו לתפארת .
ויש לאן לצאת בכדאיי להמשיך לקבל ולתת ,
כשתשלחי אותי להילחם במשוואה אפרוץ .אפיל את חומותייך
נכתב על ידי
פנדור בן המלך, גבר בן 51 מרמת גן, בתאריך 06/12/2009
(סיפור זה נצפה 1,896 פעמים)