שלוש מאות חמישים ושתיים, תחתוני נשים אספתי,אף פעם לא באמת ספרתי הן לא כעסו ממש, רק התפלאו,לאן בשם אלוהים זה נעלם, עוזר לחפש באור המעמעם, הן שכחו מזמן,מעולם לא עשיתי חשבון הן השאירו תחתון ,לקחו קמצוץ ,של תמימות,אז עוד היה, שלוש מאות חמישים ושתיים, יצירות ,אלוהיות חשקתי,באותו רגע הייתי רק של אחת,הייתי מציאה עבורך
סגידה למין היפה,הבלתי נתפס במובן,תרופה שהצליחה לרפא אותי פעם, שלוש מאות חמישים ושתיים אפצ"י עשיתי, התעטשתי עד נהיתי אלרגי, מתרחק כבר תקופה תריסי מכוון למתן אור,חשוך כאן קצת,לפחות אני עם עצמי כן,כאן,
שלוש מאות חמישים ושתיים , נשים,לא הצליחו לעזור לי להתגבר על חיסרון שאינו בחיקי, ואת חושבת שתצליחי,
נכתב על ידי
פנדור בן המלך, גבר בן 51 מרמת גן, בתאריך 20/01/2008
(סיפור זה נצפה 1,935 פעמים)