הבדידות הזאת הורגת,כמו כיתת יורים שמפספסת,כדורי אהבה נוטפים,שורקים ליד אוזן קשבת,רעש הכדורים מהדהד לי שוב,שזוגות לידי עוברים, סרט שכזה ראיתי ,עצמתי עיניים כששמעתי צרורות הרגשתי חץ בלב,או כדור טועה תוהה הקיר מאחורי לא תומך בי צועק,מקסימום תמות בנאדם משהו צועק בפנים,תרוץ לעבר קנה רצוץ,הדם אדום לכולם. את ראשיזוקף,
מאחורי קיר מחורר מעצורים ידיי משחררת לחץ על אוזניי,
שומע חלקיקים טלטלי פיח,אט- אט לאדמה צונחים,אבק שריפה ריחו של החזקים,פוקח עניי מבט למרומים,מיישר עיניי קדימה לעבר היורים,הם מזמן הלכו פצועים נשארים,כיתת יורים לא מוציאה להורג מתים נידונים,לאהבה שרים,בלי קול