מחמאות נמרחות עליי כחמאה עתירת שומן ככר הלחם נפרסת שכבה אחר שכבה,

נמרח בדבש מאותה כוורת שעקצה אותי כאב לי ,המשכתי לחיות,המשכתי לקחת תרופת נשים,המשכתי להסתובב ליד כוורת,דבורים סביבי, מלקט דבש, מוכן להיעקץ שוב,מוכן ליהנות מחברה, העיקר שלבד יהיה שרוי בהמתנה שרוי בצפייה,הסכין שמורחת על לובן הפרוסה,מדגדגת, ממלאת נקבוביות ריקות,ממלאת באשליות,אשליות - מקום מסתור,אשליות השאירו אותי חי,הסכין בידך עכשיו,חותכת בעדינות, עוד אגרום לך לנעוץ בכיכר,לנעוץ עיניים,לנעוץ לב מת לשניים, את שעומדת מולי, רואה פרוסה אחרונה בצלחת גדולה,מורחת אותי במבט, בחיוך, לעולם לא ימחק,למה להסתפק בפרוסה אחרונה,את מריחה אותי בתאבון, טועמת ומתענגת רק תדעי שכל ביס מימני,  הופך אותי לפרוסה נוספת.אפיה ביתית