כשאת דומעת בגללי , הן זולגות בליבי כנהר מצוק,מחלחלות דמעותייך פורצות סכר עתיק ,את מרגישה בי את הקושי כילד פוחד ,את יודעת שאני לא ממש מתכוון לפגוע ,רק חושש לחצות את הגבול באור היום ,אווי מאממיה אני מצטמרר כמה שאת רוצה אותי ,ודמעותיי ממוספרות הן נוטפות פנימה , כמו משקות שתיל בדמה ימיו.