"נאות יהיה לגלות... שאני מתחדדת והולכת, כמו עיפרון גלדים מעוטרי עופרת נושרים ממני, נושרים עם כל סיבוב"shif29 מחדדת זמן ידנית, מקלפת שכבות עיפרון עץ , וידך כותבת, כבר לא אותה ילדה,
חוד עופרת , מתבשם בשורות החטא ועונשו, ניצול כוח הלחיצה מורגש מצידו האחר של הדף , הקופי מציף את נשמתך, מדפדפת לאחור, את שהצלחת למראית חוש, לחדד ללא שבר בקליפת העץ , כעת פורסת לפענח את הבושה בזוג עניים חדשות , כול קימור עגלגל תבנית חוזרת, שבסוף סלסול זמנך שואל האם את מציעה שכאן האגואיסטיות נגמרת? לסבל יש מלאי אין סופי של עפרונות , הקץ בניצוץ כוונה אחת ,חוד העיפרון שלך נופל שוב שאת בעמידת המתים רואים את עכשיו פשוט עוד לא נזכרת .העיפרון בשערך התמיד לכבוש את עניי , הגם שאני בחור חדש שאת פוגשת, זה אותה היד מלמעלה מוחקת המשך לשיר שאת רושמת, כותבת מחדש , "מושכת חזרה קו שחור מעל עפעפים , ריסים השתוות הצורה לגבות , האור המקיף אינו מטיף להשתוקקות שכזאת, תיקון כוונות " הבורא נרגש .ראיתי עפרונות חדשים נשברים ,בהינף אצבע , עפרונות , שהזמן ,שחק עופרת , בקליפה צבעונית .אחזתי עפרונות עבים צבועים ביפה נפש , הנאיביות הכתה אותם על סלע. המשכי ילדה את בכיוון הנכון , למה הורדת את מהשער העיפרון?
נכתב על ידי
פנדור בן המלך, גבר בן 51 מרמת גן, בתאריך 01/01/2008
(סיפור זה נצפה 2,104 פעמים)
הסיבה תבוא,,,,,,,,,,,,,,,,,
20/11/2008
