אוהב את המיוחד בך שניראה לאחר כלא מוסבר,
כשונה וכאחד ששונה מלהיב אותי
אותה התפרצות אל האור כך הוא
הוא צחוקך קולך מורם נוהר מחיה את מותי ,
ושמלתך מסרבלת את בדידותי ,
וכששום דבר לא מובן מאליו
אני חודר לתודעתך באותו אופן שהערכתי את שלמותך.
נכתב על ידי
פנדור בן המלך, גבר בן 51 מרמת גן, בתאריך 18/03/2009
(סיפור זה נצפה 1,688 פעמים)