כמו יונה שנכנסה לבית ,
מעין בטעות מעין בשליחות,
לפתע לא במרחב ,
לפתע מחוץ לברירת המצב,
יש בבית הרבה חלונות,
כך שהיא לא ממש מתמצאת, אך מנסה לצאת ,
אולי זה לא המקום עבורה ,
שהייתה בחוץ בשמש של הירוק,
חשבה אולי לנסות
ועכשיו ספק מפחדת ,ספק מתחרטת ,
על גורלה מקרקרת,
פורשת כנפיים ,
את זה היא יודעת, כך ברחה היא מאלפי פחדיה,
שוב מתנגשת ,באותו חלון אותה דלת,
כמו יונה שנכנסה לבית , מעין בטעות מעין בשליחות ,
לפתע לא במרחב ,לפתע מחוץ לברירת המצב,
ואני עם ידיי, מאבד שווי משקל,
רוצה לעזור להוציא אותה, לאותו חלל,
שהיא תרגיש שוב בחופש ,
והיא שפוחדת שוב מזוג ידיי,
שמזכירות לה ידיים שניסו לקלוע אותה בעבר,
אך אסביר שידיי לא מדברות זו עם זו,
והיא קצת בלחץ , רסיסים של נוצות עפות באוויר,
אזרתי אומץ וקצת מזל, ואחזתי בה בשני ידיי,
עינייה מביטות בפניי ,
אני מוציא אותה למרפסת,
והיא כבר מריחה את עלי השלכת,
רוצה לעוף לשגרה, פעם אחרונה לסקרנות,