בידייך אני חומר גלם יהלום לפני הליטוש יש הרבה זכוכית ביקום ואת קוראת לי יהלום ,ואלך אחרייך כי לך יש חושים כמו כל האימהות שבעולם כתיש זקן, קרניי מעוגלות מספיק כדי להילחם על חירותי מזה שקובע שדי ומספיק. בידייך אפקיד,אפקיר טיפשותי למרות חוכמתי שלא מובילה לטנגו בשניים , טעות היא להזדהות עם האגואיסטיות. אני מכור כרוני לעצמי כמו דיבוק אינו משחרר אותי ואני טירופו היומי מתיי אצא מתיי אבכה בבוא הזמן ,מתיי אוכל לזוז ללא הפסק , היוגורט תות הזה אךךךךך כמה שהוא טעים.
נכתב על ידי
פנדור בן המלך, גבר בן 51 מרמת גן, בתאריך 06/02/2008
(סיפור זה נצפה 2,033 פעמים)