הטיול הזה היה מותח אותך לכול הגבולות, קצוות שלרובם היית מכורה, כן אני אומר בהיותי אני. ציפייה ,טלפונים קצרים כאילו תקופת החיזורים לא נמוגה ,ההיגיון כתלתליך המחליפים גוון בשמש , לא העזת לפגוע גם כשניחושך היה פרוע , הנחת לעצמך , הרשת לעולם לצייר תכלת ארגמן , בחבל אחזו נסיך וגם נסיכה , אין דבר כזה טעיות, רק דבק כשנדע כול אחד את מקומו והיכן יוכל להוסיף. רק חידוד הגלדים בעיפרון החיים , הוא היה זריז ושובב כתרנגול הכי הכי בלול של החיים וכמונו מדחיק עצבות בלתי תלויה ונקווה שישוב לקרקר.........
פה היה השיר אמור להיגמר אבל תמיד רציתי להביט בפניך עוד כמה שניות...
נכתב על ידי
פנדור בן המלך, גבר בן 51 מרמת גן, בתאריך 04/11/2009
(סיפור זה נצפה 1,922 פעמים)
