כתובת שחורה מבשרת בתוכי מודעה שנגמר האיחור,
ממש כמו שפתייך האדומות בדיוק כדמותך.
שאלת אותי בקפה המסורבל האם מלך האריות או הפחד?
להיות תלוי בחיים עצמם,
וכשכפות ידיך לחצו וטיילו והטילו ,כישפת בגופי, ידעתי בדיעבד לכוון אותך לחפש לך אחר אחר ,
הבטחתי למלא אותך בקריפטון,
להלך בערבות העצים לתת בתוכך צער ,חמלה, בעטיפת האהבה ...
כבול מפוחלץ הוא הרגע בו אני.
נכתב על ידי
פנדור בן המלך, גבר בן 51 מרמת גן, בתאריך 28/02/2009
(סיפור זה נצפה 1,781 פעמים)