המרגלים חוזרים זה אחר זה .ואין ולא היה לב שכזה. עטוף בשכבות, עטוף בשאלות אף אישה ומלאך לא תצליח לגלות .היא כמו הן יצרה מענה לתשוקות , היא שקופה בעניו ללא וילון או כסות חודר לגופה, חודר ללא זהות, הדליקה נרות ,לוקחת אותו לחלום הוא מתרגש, ערב קסום ערב בלי יום סימנים של אתמול השאיר על גופה ,לא חסך נשיקה ליקק מחשבה רעידת אדמה , לא הזיזה דבר . לפעמיים לרגע הוא רחוק מכאן ,זר רוצה כול כך את קרבתו חיוך בעניים יודעות ,איך הוא מרגש אותה בכול המקומות ,נותר מחשבה בלי עניים עצומות קחי אותו עכשיו על תצפי לבאות.יש לה את זה בין צחוק לבן זמן מרפא,רואה את עצמה לצידו במיטה עגולה , קצות אצבעותיה אוחזת ברוך העניים שלה הסגירו אותה ,אלפי משטרות מחפשות אותו כעת,
אדם לא מסוכן חמוש בעט גנב את ליבה תשוקתה בסערה רגשות ,אם לכבות את האור שמה יחזור? הוא פרץ את הר הגעש שהיה טמון בה,נהרות אדומים של אש שזורמים מגופה האם חזר לחור שממנו הוא בא? שוכבת בעניי בתקרה מביטה
נכתב על ידי
פנדור בן המלך, גבר בן 51 מרמת גן, בתאריך 01/01/2008
(סיפור זה נצפה 1,996 פעמים)