בזמן האחרון, יצא לי לקרוא, לא פעם ולא פעמיים, סיפורים על אנשים שהתחזו או שיקרו, על מנת לנסות ליצור מערכת יחסים כלשהי. לומר את האמת? אני מתקשה להבין אותם - מה נותנת להם הדרך הזו? היא רק פוגעת בשמם הטוב וסוגרת בפניהם את כל הדלתות. ממש לא ברור לי... הרי כל בר דעת צריך וחייב להבין שני דברים בסיסיים: א. כל דבר שנולד משקר - סופו להיעלם מן העולם (במוקדם או במאוחר ועדיף כמה שיותר מוקדם), כי הרי "לשקר אין רגליים"! ב. כל ניסיון להסתיר את האמת או לעטוף אותה בסיפורים שונים ומשונים - סופו להיכשל, כי בסופו של דבר, האמת תצא לאור (אם נרצה או לא נרצה)! אני גם אוחז בדעה שהסתרת מידע חיוני מהצד השני, כגון: נכות כזו אחרת או מצב בריאותי לא תקין, הנו גם בגדר של "שקר". לכן עד היום, בכל ניסיונותיי ליצור מערכות יחסים (שלא היו רבות בלשון המעטה), מהשנייה הראשונה סיפרתי את כל האמת על עצמי ולא הסתרתי דבר לגבי מצבי האמיתי, כי זו הדרך היחידה שאני מאמין בה. נכון שעד עכשיו, הדרך הזו סגרה בפניי את כל הדלתות (ואני מקבל ומכבד את זה), אך אין בי שום צער או חרטה, ואני אמשיך לנהוג בדרך הזו (למרות שישנם אנשים המציעים לי לספר את האמת שלי בשלב יותר מאוחר), כי כל אישה אשר מגלה התעניינות ונכונות להכיר אותי, יש לה את הזכות המלאה לדעת מהרגע הראשון מיהו האדם שניצב מולה (במקרה שלי, מדובר במידע חיוני כל כך), ואז לקבל את ההחלטה אם כן או לא. לכן אני מציע לכל אחד ואחת מכם לנהוג בדרך היושר והכנות לאורך כל הדרך ובעיקר בתחילתה, כי זו הדרך הנכונה והאמיתית, ולזכור תמיד שמערכת יחסים שבאה לעולם משקר - אין לה זכות קיום!!!
(סיפור זה נצפה 5,076 פעמים)
